אסטייה asteya היאמה השלישית- אי גניבה
גניבה משמעה לקחת משהו שלא ניתן לנו.
ומכיון שרובינו לא קליפטומניות, יש סיבה אחרת הזמנה לוויסות עצמי זה.
מעבר להיותה ציווי מוסרי התומך בחיי קהילה בריאים, ההנחיה לא לגנוב מזמינה אותנו להיות ערים לגניבות קטנות ביום יום:
לעקוף בתור, למשוך תשומת לב, להציג רעיון שלא שלנו ולא לתת קרדיט, לקטוף לימון מהעץ של השכן, להאריך בשיחה ולגנוב זמן, להידחף בכביש הטור הפונה ימינה, לחצות מעבר חציה באור אדום (כן כן...) ואתן יודעות מה? גם להקשיב לפודקאסט במהירות 1.5.
גניבה נובעת מתוך תשוקה לעוד, למשהו שאני חושבת שחסר לי, מתוך אי שביעות רצון וחוסר סיפוק, להספיק יותר .
גניבה נובעת מתודעת חוסר. היא הישרדותית במקורה.
כשאנחנו לוקחות על עצמנו תרגול של אי גניבה, בשלב הראשון אנחנו מתבקשות רק לזהות את הנטייה הזאת שבחוסר תשומת לב לקחת. היא מציפה מודעות ערה בחיי היומיום. מודעות שמאפשרת עצירה, חקירה ובחירה- אני באמת צריכה? אולי יש דרך אחרת למלא את הצורך הזה?