לתכנן או לא לתכנן, זו השאלה...

השבוע היינו אמורים להיות בהופעה של להקת the the בפריז . (אם אתם מכירים- אתם זקנים

כמוני. ואם לא – זו להקת גל חדש משנות ה 80-90...)

כמובן שכל הקלפים נטרפו, לא טסנו לפריז ולא ראינו את ההופעה.

הכל היה מוכן- כרטיסי טיסה, מלונות, הופעה, מסעדות. הכל ירד באסלה של המציאות.

האם אני מתחרטת שהזמנו ? ממש ממש לא.

מלחמת ההתשה של השבועות האחרונים, או אולי בעצם, כמעט השנתיים האחרונות , הפגישה אותי עם התוכניות שלי.

חוץ מהנסיעה הזאת, תכננתי קורסים לפני כמה חודשים ועכשו- אני נאלצת לבטל או לשנות. ואפילו , מודה, לחלק מהם- אין לי כוח , אין אנרגיה.. 

יש שתי דרכים (לפחות ) לחיות פה  בעולם המטורף הזה: האחת לתכנן תוכניות ולהתחייב והשנייה לחכות לראות מה קורה ואז להחליט.

לא אחת, כשאני מתכננת תוכניות, המציאות באה וצוחקת לי בפנים....(ע"ע the the...)

ובכל זאת, הדרך שלי להתקדם אל עבר מטרות היא:

 תכנני, התחייבי ואז, בבוא האירוע, בדקי איך את משתנה לנוכח מה שקורה. והתארגני בהתאם.

אני מלמדת בהרבה קורסי מורים. "בואו נקבע" אני אומרת להם "אם לא, היומן שלי מתמלא ולא אוכל לתת לכם מענה" 

"אבל מה יהיה אם לא ירשמו מספיק תלמידים ולא אוכל לפתוח את הקורס?" אני נשאלת.

" אם נצטרך לבטל- נבטל" אני עונה להם. 

אני יודעת שככה זה- 

מבחינתי יש שתי דרכים ליצור את המציאות העתידית שלי:

1. לצאת מאזור הנוחות שלי- להתחייב, לקבוע לעשות דברים שמבקשים ממני מאמץ

2. לתת לתנאים להבשיל ולראות- כמו פקעת של נרקיס: לתת לתהליך את הזמן הנדרש, ואז כשיש הבשלה, הדברים קורים מאליהם ללא מאמץ..

אני מעדיפה להתחייב ולהשתנות על פי צו השעה:

להתחייב מחד, ומאידך בבוא היום לבדוק עם עצמי פנימה אם זה מתאים.

אני מחויבת לפעול ביושרה. כלומר, עצלנות- "לא בא לי או לא מתחשק לי", זו לא סיבה או מניע.

ועם זאת- אם המערכת גופנפש שלי לא יכולה לשאת את המאמץ, אני נושאת את אי הנוחות שבביטול ועומדת מולה.

בהתחייבות יש נטילת סיכון. 

אני מכבדת התנהלות אחרת שאומרת- 

"אני לא יכולה להתחייב. אני לא יודעת איך אני ארגיש עוד שבוע , עוד חודש, עוד שנה. נגיע לשם ונראה. בדרך זו יש ספונטניות ודיוק למה שקורה כאן ועכשו."

בכל מקרה נדרשת מאיתנו הבחנה ברורה מה המניע. כי בקלות בשתי הדרכים אפשר למעוד לעצלות. 

אני מעדיפה להוציא את עצמי מאזור הנוחות ולהתחייב. האפשרות הזאת מאפשרת לי להתאמן על מה שקורה בחיים- הרבה מאוד אי נוחות. 

ככל שאני מתאמנת לצאת מאזור הנוחות שלי, כשאני פוגשת את זה בחיי, זה כבר פחות מאתגר. יש לי את המיומנות להתמודד עם זה. 

אני מבינה את האומרים- יש ככ הרבה אי נוחות בחיים, למה להוסיף? כשצריך- יש בי היכולת לעשות זאת. 

חשוב להכיר את ההתנהלות שלי ולבחור. לא לתת לדפוס ,לקבוע עלי". לפעול לפי מה שמתאים ולפי מה שנכון. 

אז אם אתם מוכנים לשקול יציאה מאזור הנוחות ולשמוע על תוכנית הקורסים שלי לקיץ הזה ולשנה הקרובה- זה לא מחייב, זה רק לשמוע ☺

אתם מוזמנים ומוזמנות לערב פתוח שיתקיים ב 3.7.25 בשעה 20:00. לינק להצטרפות לקבוצת וואצפ ייעודית ושקטה לאירוע זה בלבד- בתגובה הראשונה. 

ואם ברצונכם להקשיב לשיחה שהיתה בנושא לפני מספר ימים- לתכנן או לא לתכנן- לינק בתגובה השניה.

בכל מקרה מקווה להפגש בקרוב.