top of page

מדיטציה - בואו נעשה קצת סדר

  • תמונת הסופר/ת: sigayayoga
    sigayayoga
  • 29 ביוני
  • זמן קריאה 2 דקות

יש המון סוגי מדיטציה והרבה שיטות תרגול.

וכדי לדייק את התרגול שנכון ומתאים לי, כדאי להכיר את הסגנונות השונים אבל חשוב לא פחות – להבין מה המטרה של המתרגל.ת.

לפני הכל נבין- מהי בכלל מדיטציה.

אישה יושבת בתנוחת מדיטציה על מזח עץ ליד מים בשקיעה. לובשת חולצה ירוקה בדוגמה. עצים וסירה ברקע. אווירה שלווה.

המילה מדיטציה מקורה הלשוני בלטינית ומשמעותה – התבוננות מעמיקה או התעמקות. ואין הכוונה לחפירה במחשבות.

בטקסטים היוגיים והבודהיסטים מופיעה המילה בהוונה- טיפוח. כלומר כשאנו יושבים למדיטציה המטרה היא לטפח את ההכרה האנושית/התודעה. וזו נקודה מאוד חשובה ומרכזית.

כדי לטפח משהו יש פעולות שכדאי לעשות כדי שאיכות מסויימת תבוא לידי ביטוי. כמו טיפוח של גינה- פעולות בהתמדה (השקייה, עישוב, דישון...) יגרמו לגינה לפרוח. 

לרוב כיום משתמשים במדיטציה כדי להרגיע, לשפר רווחה נפשית, לפתח שקט ושלווה. אבל זו לא היתה המטרה המקורית של שיטות תרגול המדיטציה שמקורן במזרח. 

מטרת העל של כולן- השגת מצבי תודעה גבוהים ושחרור מסבל. 

נקודה נוספת חשובה – זהו תרגול. כשעוצמים את העיניים הדבר האחרון שמופיע בתוך ההכרה זה שקט. השקט מתגלה כתוצאה מהתרגול. אבל בהתחלה- יש הרבה מאוד רעש....


בפוסט זה אסקור בקצרה ובכלליות שלוש מדיטציות שמקורן במזרח ומתורגלות כיום במערב. יש כמובן עוד, אבל למיטב ידיעתי אלו הנפוצות ביותר.

דהארנה- המדיטציה ע"פ היוגה סוטרה של פטנג'לי:

זוהי מדיטציית ריכוז- מיקוד באובייקט אחד, לרוב הנשימה. 

מופיעה בסוטרה 3.1 בפרק השלישי

הטכניקה: לכוון את תשומת הלב אל הנשימה שוב ושוב. תשומת הלב מן הסתם בורחת והתרגול הוא ההבחנה שאיננו עם הנשימה ולהחזירה. זהו תרגול של משמעת, של חזרה, כמו ללטש יהלום—שוב ושוב . ההתמדה, הוויתור על המחשבות  והחזרתיות (אבהיאסה ואירגיה) באופן עקיף מפחיתות את המחשבות והתנועה המנטלית. זה יוצר שקט ומשקיט את גלי ההכרה (נירודהה) . 

המטרה: "אז מתגלה "הרואה" בטבעו האמיתי" (סוטרה 1.3). היוגית. שואל.ת את עצמה – מי אני? התשובה לשאלה זו מתגלה כשההכרה דמומה. 

עם זאת, כתוצאה מהתרגול נוצר שקט וריכוז גבוה בהכרה. זכרו שזו לא המטרה, כי אם האמצעי. הגילוי העצמי ישחרר מסבל (מהקלשות)

לאחר מכן, ללמוד להשתמש בהכרה להשגת ידע וליישמו בפעולות בחיים. 

מיינדפולנס- תרגול מערבי שהתפתח וקבל השראה מתוך המסורת הבודהיסטית המוקדמת (תרוודה)

הטכניקה: ישיבה בתשומת לב פתוחה כל מה שקורה- בחוץ ובפנים: צלילים, תחושות מחשבות, רגשות וכ"ו. תשומת הלב מן הסתם נסחפת ונתפסת לאחד האובייקטים ולכן חשוב להבחין ןלנתקה בעדינות ולאפשר ראייה רחבה של כל מה שקורה. דומה הדבר למציל בחוף הים שרואה את כל המתרחצים בחוף מבלי להיצמד לאחד או אחת מהן.  ההתבוננות אינה שיפוטית (אפשר להבחין בשיפוטיות ☺) 

מטרה- וובכן, ע"פ המסורת הקלאסית המטרה העיקרית של המדיטציה היא לחוות באופן ישיר את טבע המציאות ועולם התופעות- משתנה, ארעי זמני וחולף. זהו שער להמשך התרגול והתובנות המגיעות ממנו. התובנות הללו ישחררו מסבל.

במערב משתמשים בטכניקה זו להשגת שקט פנימי, פיתוח מודעות עצמית, הפחתת סטרס.

בתרגול מתקדם, נשתמש בטכניקה זו לפיתוח יכולת הבחנה (ויוקה בסנסקריט)

זן, או זאזן- הוא זרם בודהיסטי שהתפתח בסין (כצ'אן) והתפשט ליפן

הטכניקה: אין טכניקה . "פשוט לשבת ולהתבונן". 

רק נוכחות. המחשבות באות והולכות, ואנחנו לא נאחזות. התרגול הוא להיות. פשוט להיות כמו סלע בנהר—המים זורמים, והסלע נשאר. לפעמים הולכים לאיבוד, לפעמים חוזרים, מה שקורה- קורה. 

מטרה: חוויית ההוויה כפי שהיא, ללא פילטרים של מחשבה או פרשנות. עם הזמן נגיע להארה. 

זו טכניקה שמניסיוני האישי למתרגל המערבי מאתגרת מאוד, שכן המיינד הקופצני שלנו מאוד. המחשבות הטורדניות  מקשות על הישיבה ללא נוע ולא מעט מתרגלים פשוט נוטשים את התרגול הזה.

קיימות כמובן מדיטציות הליכה למיניהן, ומדיטציות אנליטיות שמטרתן היווכחות בידע אובייקטיבי ומוחלט, אבל עליהן בהזדמנות אחרת.

Comments


bottom of page