top of page
  • תמונת הסופר/תsigal bieber

שלובהיות

ילדה זהובת תלתלים מלקקת גביע מתוק של גלידה, מרימה מבטה לשמיים

ענן לבנבן שט באיטיות , משנה צורותיו ונעלם.

ענן, ענן, קוראת הילדה.

הנני כאן, עונה הגלידה.

הענן הלבן, מאין נולד?

זו הרוח והשמש שסייעו למי הים להתאדות ולהתגבש לענן.

ואז נעלם...האומנם?


הענן, התעבה והותמר לגשם.

הגשם משקה את האדמה ומזין את זרעי הדשא הבוקעים.

את הדשא שצמח אוכלת הפרה שממזונה נוצר החלב.

החלב שנחלב הפך לגלידה.

בפעם הבאה שתאכלו גלידה

אמרו לענן- הי ענן! אני מזהה אותך.


הענן, שהוגשם, השקה גם את העץ.

את העץ כרת האיכר ומכרו לבית החרושת.

בית החרושת הפכו לדף נייר.

נייר שעליו כתב האוהב לאהובתו מילים של אהבה.

שלום אהבה - הי ענן! אני מזהה אותך.


לימים נשרף הדף בלהבות אש המדורה.

חומה התפשט ונקלט בגופם של הנערות והנערים הסובבים אותה.

שירה בוקעת מגרונם-

הי ענן! אני מזהה אותך.


מזהה גם אתכם גלי הים, ואתכן הרוח והשמש.

אתן האהבה, חסרת הזמן, חסרת התנאים וחסרת הצורה.


בבסיס ובהשראת תיך נאט האן

3 צפיות

פוסטים קשורים

הצג הכול
bottom of page