top of page
  • תמונת הסופר/תsigal bieber

על אכזבה, ביקורת וחמלה

מכל המורות והמורים שלי התאכזבתי. זה לא אומר עליהן דבר. זה אומר המון עלי.

על הציפיות שלי, הביקורתיות שלי, הרעיונות המוזרים שיש לי על איך מורות אמורות להיות או להתנהג. על הציפיות שלי מהחיים ואיך הם צריכים להראות- ושוב ושוב מתאכזבת. וסובלת.

A dry leaf floating in the stream

מורות שחשבתי שהן רחבות לב ונדיבות, גילו התנהגויות של קטנוניות, של שימת רגליים, צרות עין, או יותר נכון- התנהגויות שפורשו על ידי בצורה כזאת.

ומה זה אומר בעצם? שאלו התנהגויות שאני מצפה מעצמי שלא אתנהג. ובכל פעם שאני מזהה אצלי התנהגות כזאת , אני שופטת את עצמי לחומרה. אנחנו רואים רק את מה שקיים בתוכנו. ואיך שאנחנו מתנהגים ומרגישים כלפי הסביבה- זו בעצם הדרך בה אנו נוהגים וחשים כלפי עצמנו.

במילים אחרות- כפי שנראה, יש בי ביקורת עצמית דומיננטית. והביקורת הזאת עושה בי שמות. אני מתענה ממנה ומלקה את עצמי, מאשימה את עצמי ו...סובלת.

למרבה המזל יש לדרך החיים היוגית שאימצתי לעצמי ואני חיה לאורה ,יש כלים מופלאים לזהות ולרסן את העינוי העצמי הזה, שמושלך החוצה אל העולם.

היכולת לזהות את הביקורת העצמית (וכמובן את הביקורת כלפי הזולת) כשהיא עולה. להתבונן בה ולהבחין שהיא מוטבעת בי ולא בחרתי בה. אבל גם שאני לא שיפחה שלה. ההבחנה בבלתי נמנעות הזאת מעוררת חמלה עצמית. אני מקבלת שככה התעצבה המערכת שלי מנסיבות חיים שחלקן לא בשליטתי- למדתי לחפש מה לא. ההבנה הזאת משחררת. הקבלה העצמית הזאת מאפשרת התעוררות מודעת לבחירות אחרות. כמו - מה כן. מה אפשר. מה נכון ומדוייק. מאפשרת אנושיות כלפי עצמי וכלפי מורותיי. גם הן אנושיות.

ביקורת עצמית מעלה את הסטרס בחיינו, כי אנחנו כל הזמן לא באלמנט שלנו 😊

המעבר היוגי המתאפשר דרך גילוי המודעות ומניע אל עבר חמלה עצמית, מביא לחיי חופש. שמחה. יכולת הולכת וגוברת להיות עם הדברים כפי שהם ללא מאבק מתוך גישה שמפה אפשר לצמוח.

וזה מתבטא בפעולות שלי. לפעולות יש השפעה ישירה על חיינו. הם נהיים טובים יותר ויש בהם פחות לחץ וחרדה.

חמלה עצמית, אהבה עצמית הן שער אל הרמוניה. שלווה. שלום.

10 צפיות

פוסטים קשורים

הצג הכול
bottom of page