אמת. או חיפש אחר האמת.
יאמה 1.2.
אחד התרגולים לחיות לאורו.

ההבנה העמוקה שאין אמת אחת וכל ה"האמיתות" שאנחנו מביעים הן דעות בלבד , כדאי שתשפיע על הדרך בה אנחנו מגיבים אחד לשנייה. אם אני לא מסכימה למשהו שמישהו אומר אפשר להתעלם מדבריו, או להציג את הדעה שלי. אבל לומר משהו על "מציג הדעה" משקפת בסה"כ את הידע שיש לי. בפסיכולוגיה קוראים לזה השלכה. וידע, או בורות, זה לב ליבו של התרגול היוגי.
החיפוש אחר הידע הנכון, המדויק. להסיר את ה אוידיה. הקלשה הראשונה.
זה גם הבסיס לתקשורת- היכולת להחליף דעות ולהפרות אחת את השני.
לכן סאטיה קשורה לאהימסה, אי פגיעה.
כן. יש לי דעה מאוד ברורה מהן הפעולות של מורה ליוגה. ברור לגמרי שיש כאלו שזו לא דעתן, שיחשבו אחרת ממני.
הדעה שלי לא כוללת רעיונות כמו- מורה ליוגה צריכ.ה להיות צמחוני.ת, ללבוש לבן, או לא להתאבזר באאוטפיט של לולו למון. כל אלו הם ממש לא רלוונטיים לאיכות של מורה ליוגה, בעיני.
את דעותיי המוצקות, שברור שאינן האמת, אין לי בעיה להביע ולספוג את שלל התגובות, חלקן אלימות. תרגול רוחני משמע גם היכולת להכיל ולהגות בדעה אחרת.
בעידן הסובל הזה (דוקהה) אני רואה אחריות רבה מאוד למורות והמורים ליוגה להנחות את התלמידים שלהם אל עבר חיים טובים יותר. לתפיסתי אנחנו מורות רוחניות. מלווים ומלוות אנשים בתהליכי רוחניים.
סוג התלמידים שאני מכוונת אליו הם אלו שהערכים הללו מהדהדים בתוכם.
בשם הסובלנות ואינדיבידואליזם אנחנו נמנעים מלקחת צד. יוגה היא אכן מעבר לצמדי הניגודים.
אבל הפעולה- לא. בעולם אנחנו מחויבים לפעול.
מורה הוא בראש ובראשונה מתרגל רוחני בעצמו. כלומר מבין שהחופש הוא במאמץ לפעול ולא בפעולה המגיעה מתוך "בא לי לא בא לי." (קלשות שלוש וארבע- ראגה ודבשה)
כל אחד יהיה מורה ליוגה כראות עיניו.
בעיני, יש דרך בה מורה ליוגה אמור להתנהג. וזה לא כמה הוא מדבר בטלפון או מעלה רילס מדי יום. זה ממש לא מזיז לי. ואם זה מביא תלמידים -מה טוב.
כל עוד המורה יודע מה מטרת הדרך ויש לו כלים להנחיל אותם. ומתנהג בהתאם למטרה.
לא סתם יש יאמות וניאמות. הן הבסיס.
יש תכונות בסיסיות שבאות לידי ביטוי בהתנהגויות של המורה ליוגה, בפעולות שלה, שנראות לי הכרחיות לתפקיד שלנו בעולם. לדהארמה שלנו.
Comments