מסקנות מניקוי של שלושה שבועות (כמעט...):
ניקוי עמוק הוא חשוב. כמו שמנקים את הבית באופן יסודי למשל ראש השנה ופסח) ככה חשוב לעשות לגוף ולהכרה.
ניקוי אינו דבר של מה בכך. צריך להתכוונן אליו, לפנות זמן, להיערך מבחינת מצרכים, זו תקופה שיש לקחת בחשבון שחלק ניכר מתשות הלב שלנו צריכה להיות מושקעת בזה.
זה יכול להיות קל, אבל סביר להניח שלא. אז להתכונן למאמץ.
להתכונן לפגוש- רעב, תשוקה, עייפות, דכדוך, חוסר שקט ועוד כל מיני. שהימים הראשונים זה יכול להציף.
לפנות זמן למדיטציה. או סתם מנוחה והרהור. להזכיר לעצמי שזה לטובתי גם אם נורא בא לי גלידה עכשיו. ללמוד להגיד לעצמי לא.
חמלה אם אני מועדת. זה בסדר. עם זאת לקחת את המושכות ולחזור למסלול.
לדבוק במזון פשוט וזמין. לפנות זמן לבישול. חשוב שיהיה לי גם טעים.
לציין לעצמי הצלחות קטנות ואולי מובנות מאליהן- את הקלילות, החיוניות , הבהירות שמתחילה ומתפשטת במערכת.
הניקוי באמת מתחיל לקראת הסוף. או אז מתחיל הניקוי האמיתי- המפגש עם ההכרה שלנו שהיא ילדותית ופועלת מתוך חשקים שלא תמיד מועילים לנו. אז נדרש יתר מאמץ. כמו כל מסע- הסוף תמיד נמשך יותר...
להזכיר לעצמי שוב ושוב- שזה לפרק זמן מסוים ותכף זה נגמר. עם זאת , זאת ההזדמנות לפתח הרגלים טובים יותר.
להיתמך- כמו הרבה דברים- קל הרבה יותר ביחד. למצוא נשים וגברים שירתמו לתהליך יחד.
לפנק את עצמי במה שאפשר- הליכה בים, סרט , מנה ממש טובה שמצרכיה מאמץ אבל בדיוק בדיוק לפי מה שמותר לי בתקופה זו: זה מצריך חיפוש ובדר"כ גם זמן השקעה בהכנתה. ואז- להתענג עליה!!!
להזכיר לעצמי שיש לי בחירה. ואני בוחרת במה שטוב. כשהניקוי יסתיים אוכל לבחור מה להשאיר ומה להניח.
Comments