top of page
  • תמונת הסופר/תsigal bieber

ללכת לאיבוד...

ביום חמישי קבענו לתרגל יחד בטבע.

הטבע הוא מצע מזין ומתאים לתרגול מדיטציה. הוא משקיט את ההכרה מחד, ומאידך, השקט מאפשר לנו לפגוש את מה שעוכר את הכרותינו ולנקות אותן. לקראת פסח – מנקים....(סאוצ'ה)

קבענו נקודת מפגש. פארק יערות מנשה. לשים בוויז, שייקח אותנו לשם.

רובנו לא מהאזור. יודעות בגדול שנקודת הכניסה היא מכביש 66 , בין צומת מגידו לצומת התישבי. איך להגיע לשם? יודעות פחות, בשביל זה יש וויז. הוא יידע לעשות את העבודה.

הבעייה שוויז וה ג'י. פי.אס שובשו..

התוצאה - לא יודעות איך להגיע....שעת המפגש נדחתה, היינו מבולבלות והססניות וניסינו להגיע ולהפעיל את יכולת הניווט הרדומה שלנו, בהתאם למצב..

 

ביום חמישי נחשפה עירומה התלות שלנו בגורמים חיצוניים – כמו טלפון ווייז. מיומנויות שהיו בידנו- כמו ניווט, ניטלו מאיתנו. או ליתר דיוק- מסרנו אותן לידיים של אחרים כדי שיהיה לנו קל ונוח.

זה מה שנקרא למכור את עצמנו לשטן. הפכנו עדים לתשוקות ולדחפים שלנו. הם שולטים בנו.

כשלא משתמשים בשריר מסוים, הוא מתנוון. זה מה שקורה להכרה/מיינד שלנו בעידן הבורות, אוידיה:

ההכרה היא הדרך שלנו להתמצאות בעולם. כלי לידיעה.

כיום, הידע, לכאורה, קיים בלחיצת כפתור נגיש ונוח, אבל היכולת שלנו להשתמש בהכרה שלנו לצרכי חקירה, למידה והתמצאות בעולם , הולכת ונכחדת.

במרדף/המרוץ האנושי אחר הנעים והנוח, מרדף טבעי אך בור, אנחנו מאבדים עוד ועוד יכולות אנושיות. הופכים יותר ויותר תלויים ועבדים לגורמים חיצוניים. הולכת ומתעמעמת בנו היכולת להפעיל את המערכת גופנפש ביכולות הטבעיות שלנו, נפגעת היכולת שלנו להשיג את המטרות שלנו.

.

החודשים האחרונים חושפים את העובדה שהמלחמה היא בעיקר מלחמת תודעה: עידן הפייק ניוז (אוידיה אמרנו?).

אנחנו כבר לא יודעים למי להאמין, מה נכון ומה שיקרי. כתוצאה מכך נפגעת גם היכולת שלנו לפעול ביעילות ובמיטביות.

יותר "הפרעות קשב"? אלו לא הפרעות, אלא תשומת לב חלשה הקופצת מנושא לנושא בשל חוסר אימון במיקוד וריכוז. למשל לא פוגשים שעמום- בכל פעם שהוא מופיע, יש מיד אפשרות להפיגו, להסיח את דעתנו. וכתוצאה מכך - אין שום פיתוח יכולת. השעמום, לדוגמא, הוא רגע של אי נחת שמאפשר חיזוק יכולת מנטלית של ריכוז ומיקוד.

יותר התמכרויות? ברור. כי אין בנו שום יכולת להכיל רגעים של חוסר נוחות: רגשות שונים, טבעיים, אנושיים ובלתי נמנעים כמו תסכול, אכזבה, כעס ועוד. דווקא המפגש איתם, מפתח את היכולת לחיות איתם. ללמוד לחיות עם הרגשות האלו זו יכולת הכלה עצמית וחופש פעולה.

יותר ידע בלחיצת כפתור? היכולת שלנו לחקור וללמוד באופן ישיר, חוכמת חיים הנרכשת רק מתוך התנסות ולא מתוך קריאה והאזנה, הולכת נפגעת.

 

ביום חמישי נפגשנו כדי לתרגל יחד תרגול מנטלי- מדיטציה. טיפוח יכולות ההכרה שלנו. באופן פרדוקסלי, או שלא, כבר תחילת היום הצביעה על הצורך החשוב כל כך באימון ההכרה/תודעה.

נפגשנו באופן ישיר עם המיומנות האנושית שהולכת ונכחדת: למשל, ניווט.

החיים מבטאים את יכולת הניווט שלנו (ולא רק במכונית). לאבא שלי, דרך אגב, זה לא היה קורה: במגירת הכפפות של המכונית(ככה קוראים לזה) תמיד היה ספר מפות שסייע לו ברגע בהלך לאיבוד בדרך.

דרך היוגה מטפחת בנו עצמאות וחוסר תלות, יכולת ניווט בנבכי החיים. מפתחת את הביטחון שנוכל להסתדר בכל מקום בעצמנו.

כולנו נוכחנו באופן מכאיב עד אין קץ כמה אין שום בטחון בחוץ- לא במדינה, לא בצבא, לא בגדר המפרידה. ועכשו, מתוך האירוע הנורא אפשר ללמוד. ללמוד את החשיבות של אימון עצמי במיומנויות אנושיות. בהבנה שידע מגיע לא משינון, אלא מתוך התמודדות עם אתגרים. וביטחון, דרך אגב, קשור ישירות לאושר. אבל על זה פוסט נפרד.

זהו תהליך מרתק של העצמה אישית.  להיות אדם ואשה , להגשים את עצמנו.

צפייה 1

פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments


bottom of page