top of page
  • תמונת הסופר/תsigal bieber

הקעקוע שלי

את הקעקוע שלי עשיתי אותו לפני 18 שנים, 5 שנים לאחר מות בני זהר ז"ל.

מה משמעותו עבור- אספר בהמשך.

קעקוע הוא הטבעה בגוף. צלקת.

יש צלקות "שקורות" לנו- פציעה, שפשוף, כוויה, טראומה.

יש צלקות שאנחנו נותנים בעצמנו.

A dry leaf floating in the stream

בכל מקרה, צלקת מסמנת אירוע חיים. שהשאיר חותם. הרבה פעמים החותם הזה מעצב את פעולתנו . כוויה למשל, היא צלקת מחום. בעקבותיה, אולי נתרחק או נזהר יותר מאש (או מאגזוז של אופנוע במקרה שלי...)שדה קרב מצלק את הנפש. מה שאירע שם, או שברירים ממנו, מוציאים מאיתנו התנהגויות לא נשלטות- התקפי חרדה, כאבי ראש ועוד.

קעקועי גוף הם צלקות שאנו מטביעם בעצמנו, לרוב יש לסימן/לסמל/למילים משמעות. הם אומרים עלינו משהו. זו יכולה להיות גם תזכורת:

Look mom I can fly

קעקעה נערה אהובה שלי. מה רצתה לומר? לזכור?

בין אם קעקוע הוא כזה או אחר, צלקת או חותמת-הוא יכול להגביל אותנו , או לשחרר אותנו. או גם וגם...

כאב כרוני יכול להיות תוצר של צלקת רגשית. וככזה הוא משפיע על גישתנו אל החיים ועל תפיסת עולנו.

קעקוע בימים אלו כבר אפשר להסיר. וצלקת? בכל מקרה, זה כרוך במאמץ .

אפשר גם ללמוד לחיות עימה. וזה כרוך בעבודה פנימית.

ביוגית- צלקת רגשית היא ואסנה . תגובה פנימית אוטומטית . תמצית דרך היוגה, אם תרצו, היא ללמוד לחיות עם הואסנה כך שתשפיע פחות ופחות על הפעולות שלנו (אלא אם כן היא משרתת אותן נכונה). לחיות עם הצלקות שלנו בשלום. זו האפשרות לשחרר את עצמנו מסבל קיומי.

ועל כך אדבר ביום שני במפגש של יוגה תרפיה ישראל שיעסוק בשינוי הגישה שלנו אל הכאב הכרוני. בתפיסה היוגית הרוחנית שעשויה לשנות את חיינו וחיי תלמידנו הסובלים מכאב כרוני.

בזה נעסוק בעקיפין ואולי גם ישירות בקייטנת הקיץ שלי, שאני מתכננת שתביא לנו עונג גדול!

ומי שנשאר עד פה- הדולפין מסמל לי מן הסתם את זהר ז"ל. בעבר זה עזר לי לזכור שמהותו אינה גשמית ואהבתי אותו קיימת לעולם. כיום , איני זקוקה לתזכורת הזאת יותר. היא קועקעה בי ומעצבת את הדרכים שאני מביאה את המסר הזה לעולם. כצוואתו. אהבה.


7 צפיות

פוסטים קשורים

הצג הכול

ความคิดเห็น


bottom of page