• sigal bieber

גדול מהחיים

עודכן: 11 בנוב׳


מהפכת הידע מגלה את האמת - אין מורים ומנהיגים גדולים מהחיים.

אני צופה בסדרת הדוקו על משה דיין. בפרק השלישי עולה כי משה דיין התריע בפני ממשלת גולדה לסגת מהתעלה שלושה חודשים לפני מלחמת יום כיפור. גולדה וממשלתה סרבו. דיין התקפל. זה שהוא התריע, לא עזר ולו במעט. מה שנותר הוא תוצאות הפעולות שלו- המלחמה הארורה, לא זה שהוא הזהיר.

A dry leaf floating in the stream

ההתרפקות והגעגוע למנהיגים הגדולים אשליה היא. ברובה לפחות. אנו מזדעזעים היום מהתנהגותם של מנהיגי העולם: ביבי, טרמפ, פוטין.... אבל מנהיגים כאלו היו קיימים מאז ומעולם, רק, אז לא ידעו את זה. הסתירו מעין הציבור , התרכזו רק במעלותיו של בן האנוש שהביא עצמו לראש שרשרת הפיקוד והעלימו את השאר. ואנחנו, קטני העם היינו תמימים.

אנחנו, בני אנוש רוצים להאמין שיש מישהו שיוציא אותנו מהכאוס. מישהו שיודע את הדרך, שהוא טוב, מוכשר, מוסרי וחומל שיוביל אותנו. שילמד אותנו. מישהו שאפשר לסמוך עליו, להעריץ אותו, להרגיש בטוחים ושמורים ואהובים. שישחרר אותנו מהצורך לבקר, להתעניין, לקחת אחריות. עצלנים.

בעבר כשהידע לא היה נגיש ומצולם ומסוקר ופולשני, אפשר היה להסתיר. ההסתרה היתה מיועדת להגן עלינו. שלא נדע שבראש הפירמידה עומד אדם כמונו, עם תשוקות ושיגעונות. היום כבר קשה להסתיר. מי שאנחנו סומכים עליו מועד וטועה ונותן לגחמות ליבו, בדיוק כמו לכולנו , להנחות אותו. הוא משתוקק וחוטא ומציג מצג שווא.

לא בכדי המורים הגדולים שולחים את הבאים בשעריהם לגלות את המורה בתוכם. המורה שיוציא אתכם מהכאוס מהסיוט לא מצוי בחוץ. המציאות לא תשתנה. אין חדש תחת השמש. מה שיכול להשתנות זו רק הדרך לראות את המציאות.

המורה הגדול מהחיים, הוא אדם כמונו, אבל ראייתו צלולה. המוטיבציה שלו היא לעזור לנו להתעורר ולראות בעצמנו. הוא מלמד אותנו את האחריות שלנו. לקחת אותה ולחיות על פיה. לחיות משמעה לפעול על פי הידע שלנו. לדעת שחציל עושה לי גזים ולהימנע מאכילת חציל אלו שני דברים שונים. רק ההימנעות מהחציל תשחרר אותי מלחץ תוך בטני. זה שאני יודעת את השפעתו לא תועיל לי כהוא זה ללא פעולה תואמת.

המורה הגדול מהחיים צנוע בשל הידיעה שהוא אדם. מודע, אחראי, בעל ידע רב, אך כלוא בגוף אנושי. ולכן, הוא משתף בידע שלו ושולח את תלמידיו ללמוד ולתרגל ולסמוך על עצמם.

המנהיג בדר"כ תאב כוח . הוא מאמין בכל ליבו שהוא יכול להוביל לשלום, לאחווה, לרווחה. אבל ללא עבודה פנימית – הוא יעשה את זה, במחיר כבד שאנחנו נשלם. אין לנו זכות יותר להיות תמימים. אין לנו לגיטימציה יותר להטיל את האחריות על "גדולים מאיתנו". מהפכת הידע סוטרת לנו בפרצוף ואומרת- אתם אחראים לחייכם! המנהיג שלכם יכול לעשות דברים מסויימים, השאר מוטל עליכם.

מהפכת הידע לא מאפשרת למנהיג למעוד ולנו לסלוח. מהפכת הידע דורשת מאיתנו מעורבות. לבדוק, להצליב מידע, לחוקק חוקים שיגנו עלינו. להגביל את כוחם של הנבחרים שלנו כי גם הם בני אדם בעלי חולשות. ידע הוא כוח. כוח הוא טוב ורע בו זמנית. צריך לדעת להשתמש בו . צריך לדעת לנתב אותו נכון.

לדעת ולא לפעול זה פשע. והיום כולנו יודעים. זה שם בחוץ ברשת, בתקשורת. זמין ונגיש.

אין אף אחד שיכול לשמור עלינו. אין אף אחד שיכול להוביל אותנו. זה התפקיד שלנו.

בורות מובילה לסבל. ואפשר להקטין את הסבל הזה. לקחת אחריות ולפעול בצורה אקטיבית למען עתידנו. לבחור מנהיגים ולהגביל את כוחם.

הדמוקרטיה מסתבר קורסת אל תוך עצמה. מגלה שמאחורי אצטלה של חופש ושוויון יש מלך שהוא עירום.

אחד הדברים שאני אוהבת בסיפורי התנ"ך הוא שמציגים את גדולי המנהיגים : משה, דוד, שאול, שלמה, כבני אנוש. לא מושלמים אלא אנושיים. ולא בכדי. כמו להזהיר- לא לסמוך עד הסוף, להיות עירני ומעורב.

המנהיג והמורה אינם גדולים המחיים. הם בחיים עצמם.

פעם שניה השבוע שאני מצטטת את ספייק לי, הגיע הזמן להתעורר: wake up!!!!

צפייה 1

פוסטים קשורים

הצג הכול