top of page

אני אם שכולה

תמונת הסופר/ת: sigayayogasigayayoga

אני אם שכולה. 25 שנה. היום לפני 25 שנה קבלתי "זהות" נוספת: שכולה.

יש לי שלושה ילדים חיים ואחד מת. ואהבה אחת.

כשאני עוצמת עיניים כולם פה. 

הכאב מתחיל או ממשיך כשפוקחת אותן. כאב אחר. משתנה. כאב נעים. 

כאב שאומר - אין לי גוף אבל אני פה.


ואז, אני שומעת אותו מדבר אלי בקולו המתוק-


 את לא יכולה לגעת בי אבל את יכולה להרגיש אותי. את הנוכחות שלי. 


וזה מסע.


An empty old wooden swing

זה מתחיל כשהתקופה האקוטית מסתיימת.  לאט. כשאת קולטת שאיבר מגופך נגדע ולא ישוב עוד. לעולם.  ואז את פוגשת צומת T . 

צד אחד קל של הצומת , מפתה, להמשיך למות. להיכנע לכוח החזק הזה שמבקש להפסיק. לוותר. שלא מוצא טעם ומשמעות. 

והצד השני, זה שיש בו מאמץ. כמו לטפס על הר. כמו סיזיפוס. שאומר- החיים זה כאן. יש לך משימה. יש לך מה לתת. וזו גם חובתך.  יש לך אהבה להנכיח ולהעביר הלאה. יש שזקוקים לך. במלואך. וכל טיפה שלך היא מעיין חיים עבורם. ולמרות שזה קשה זה נחוץ וכדאי ומועיל ומלא אושר. 

אז את חיה. 

בהתחלה בקושי.

אבל אז את מתרגלת. אבל מתרגלת בטוב. 

המשא על הכתפיים הוא כמו התינוק שנשאת בידיים ואינו עוד. ואת ככ מתגעגעת אליו ולא אכפת לך שהוא כבד. כי הוא, זו אהבה טהורה. את אפילו מייחלת למשא הזה. לא אכפת לך שהוא כבד, רק שיחזור. אבל הוא לא. ולכן, את מוכנה לשאת את מה שהותיר- את האהבה והכאב הנורא.

וככה ביחד אתם עולים במעלה ההר. 

והקושי הזה, את מבינה, זו האהבה שיש לך ובך שמאפשרת. 

ואת מנסה כל הזמן לנקות את עצמך כדי שהיא תפציע ותזרח. כי את ללא הרף מועדת אל התהום.

לא תמיד את מצליחה.

אבל זה לא חשוב. כי מה שחשוב זה שהתמסרת לזה. שיש בך את הכוונה.

להיות בעצמך אהבה. 

כי זו הצוואה שלו. זה מה שאת מעבירה הלאה. 

אהבה ללא גבולות וללא תנאי.

ככה את מנציחה אותו. 

את מבינה שאת כל האימהות בעולם שאיבדו ילדים ואולי גם מתו בעצמן. שהוא מגלם את כל הילדים שמתו לאימהות שלהם.

את מבינה שאת חייבת להן ולילדים שלהן את הידיעה הזאת שהאהבה לא מתה ולא תמות לעולם.

כל שנה זו תזכורת.


בערוב ימיו הוספנו לו שם- זהר חיים ביבר. פיללנו שהמילה "חיים" תביא לו חיים. והיא לא. 

כשיש חיים יש מוות. כשאין חיים ומוות- יש אהבה. מעל ומעבר לצמדי הניגודים.


ילדים נולדים היום וילדים מתים היום והם כולם הביטוי החי והפועם והנצחי של האהבה.


אני אם שכולה. אם שיכולה.  אם שמכילה. 


אני נושאת במעלה ההר את תינוקי שמת ואני מלאה באהבה. זה האימון שלי, המחוייבות שלי, השליחות שלי וההגשמה שלו. 


מתפללת שהתבונה תגבר על הבורות. שהאהבה תאיר בחמלה על כל הברואים בכל העולם.

Comments


bottom of page