אין לנו בעלות על הידע

לאחרונה שמעתי מורה ליוגה מצטטת אותי ולוקחת בעלות על מה שלמדה ממני 

(כלומר, לא מציינת שלמדה ממני את הרעיון, לא נותנת לי קרדיט....). באופן מידיי התכווצתי, כעסתי וחשתי שגזלו ממני. אי גניבה! הזדעקתי בתוכי. ואז נזכרתי - הידע שאני מלמדת אינו שלי. אני בסה"כ מורה, צינור. על אמת. נזכרתי- ברגע שהידע יצא מפי אל העולם, הוא כבר לא שלי. 

לפני מספר שנים תבעה מורה ליוגה בארה"ב זכויות יוצרים על רצף תנוחות שיצרה. ויניאסה (כמו ברכה לשמש: סוריה נמסקר). תביעתה לא התקבלה ע"י בית המשפט. רצף של תנוחות יוגה אינו קניין פרטי טענו השופטים. אין בעלות על הידע. ברגע ששחררנו תובנה/שיעור לאויר העולם, אין לנו שליטה עליו יותר. ולכן מי שחושבת שמה שהיא מלמדת הוא שלה, טועה. ידע נועד לחלוקה. לשמור על ידע אצלנו מן הסתם לא מועיל לאיש.

ידע הוא דבר מרתק. הוא נמצא בשורש הפעולות שלנו ומכוון אותן. אמונות, ערכים, ניסון חיים- כל אלו מעצבים את ההתנהגות שלנו. במודע או שלא במודע. 

יש עוד דברים מדהימים שחשוב לדעת על ידע:

הדבר המרתק בנושא ידע הוא שידע מתפתח וזה הערוץ שאנחנו, בני האדם, מתפתחים בו. 

לאורך כל שנות חיינו אנחנו לומדים. לא בבי"ס ולא באוניברסיטה וגם לא בקורסים. לא לזה הכוונה. אנחנו לומדים מהחיים. כשאני אומרת- לא כדאי לצאת מהבית במכונית לתל אביב לפני 10 בבוקר זו הפנמה של למידה- למדתי שכשיצאתי בשעה 8, עמדתי בפקקים. אומרים- למדתי לקח. מהו הלקח? מסקנה שיש ליישם בחיים כדי שיהיה לי טוב יותר (לא לעמוד שעתיים בפקק)

הגוף קמל, היכולת ללמוד שוככת, אבל ידע אנחנו ממשיכים לרכוש- דרך ההתנסויות שלנו. 

זו בעצם ההבנה שההכרה שלנו אינה בדיוק המוח, אנחנו לומדים דרך כל החושים ולכן מה שחשוב לפתח זו הבחנה. מה מועיל, מה לא מועיל, איך כיצד לפעול בפעם הבאה. 

העידן שלנו , עידן הידע, הפייק ניוז, ה AI, הוא עידן בו המלחמות מתרחשות בהכרה/תודעה שלנו. מנהיגים זורעים בהן פחד וככה שולטים על בני האדם. למשל מתי תתקוף איראן ומי התנקש בחייו של הנייה דוגמאות לידע שמשפיע על החיים שלנו. האם ננעל בביתנו ונחכה או האם נברח לחו"ל? אלו פעולות שנובעות מהצורך שלנו לדעת. ולכן ככ ככ חשוב מה הידע שיש לנו , למה להיחשף (לא לחדשות...) וכיצד הוא מעצב את הפעולות שלנו. 

ידע, לפי היוגה אין משמעו ציטוט או שינון או למידה מספר. הידע האמיתי מתייחס לחוכמת חתולי הרחוב- חוכמת חיים. מה למדתי מתוך התנסות ישירה. למדתי לשחות כי קפצתי למים וניסיתי לשחות הלכה למעשה. זו לא למידת שחייה בהתכתבות. מה שמדגיש שנוכחות מורה מכוונת שמלמדת את הטכניקה ושולחת לתרגול- מכריעה כאן.

היופי הוא- ברגע שנוכחתי, שאני יודעת- אי אפשר לקחת את זה ממני. הידע שלי לעד. 

כאמור, אין לנו בעלות על הידע- ברגע שלמדנו אותנו, שיתפנו אותו, ספרנו אותו- הוא כבר לא שלנו.... וכל אחד ששמע יכול לזקוף אותו לזכותו. כל הנושא של קרדיטים (מיזכרים בעברית) מסתבר לא תמיד עובד. למרות שכדאי להיות צנועים ולהודות לשושלת מורינו ומורותינו שלימדו אותנו ללמוד וללמד והעבירו לנו ידע משנה חיים. 

והדבר האחרון, כמובן שהידע הזה לא שווה שום דבר אלא אם מיישמים אותו.