Ha Ilanot St 17
kfar ma'as
Israel

0544395748

סיגל ביבר יוגה תרפיה

מהמזרן לחיים

סיגל ביבר

 יוגה תרפיה

 

להבריא, לברוא, ברייה

Sigal Bieber

ניסיתי לחתוך את התמונה הזאת , כך שתשאר רק המילה ”ברא“ , ולא הצלחתי. אולי גם זה מרמז משהו.

אני מאמינה גדולה מאוד בכוח הריפוי העצמי. לא בגלל שככה לימדו אותי, לא בגלל שככה באתי לעולם , כשאמונה הזאת מובנית מבפנים באופן טבעי. פשוט משום שגיליתי את העובדה הזאת על בשרי. נוכחתי בכל פעם שרציתי להבריא, אם ברמה הפיזית ואם ברמה הנפשית, באמת באמת רציתי, הצלחתי .

הרצון העז לחיות שלח אותי לחפש ולחקור, לבדוק, להתנסות, להתמיד במה שנראה לי נכון ומדוייק לי. ופירות כל הפעולות הללו הבריאו אותי, ויותר מכך, בראו אותי מחדש. הפכו אותי לברייה חדשה , אחרת משהייתי קודם.

התמזל מזלי ודרכי אל היוגה הגיעה היישר מהרובד הרוחני. פגשתי סבל, בני גסס, פגשתי מוות, הוא גם מת. ורציתי בכל ליבי לחיות. לפני רצוני לחיות, רציתי שסבלו יפסק. כל כך אהבתי אותו, החיפוש אחר מזור מהפחד שלי לאבד אותו, הביא אותי לתרגול ולאימון שיצר אצלי בהירות וצלילות בהכרה. ראיתי את המציאות נכוחה והמציאות היתה- שהוא לא יכול להמשיך לחיות, הוא עבר את נקודת האל- חזור. המציאות היתה שמרוב אהבה אליו, רציתי שסבלו יפסק. ”אל תחיה בשבילי“ לחשתי באוזנו בליל מותו. האהבה גברה על הפחד. ומאידך, רציתי בכל ליבי ועוזי לחיות. באמת לחיות. לא לשקוע לאפילה ולמות עימו יחד.

ראיתי גם שהתרגול טוב לי. מחזק אותי, מרגיע אותי, עושה אותי מסוגלת לסבול את הכאב הבלתי נסבל. פותח אצלי נתיבים וערוצים אל משאבי כוח הטמונים בתוכי , משאבים שלא ידעתי על קיומם. מחד, תהליך ופעולות החיפוש נשאו פרי- גילו לי ”אני“ חדשה וחזקה יותר, ומאידך, הפעולות עצמן , האימון עצמו, בלי הפירות, חיזקו אותי. 

אז בתהליך הזה, בראתי את עצמי, גדלתי להיות ברייה אחרת משהייתי, והבראתי. הייתי לאם שכולה חיה. וחיה טוב. זו היתה הבריאה שלי את עצמי ברמה הרוחנית. 

כשפגשתי אני מחלה, את סרטן השד, התהליך היה דומה- חיפוש עוצמתי ואינטנסיבי אחר מקורות ריפוי. מה נכון לי, מה נכון לגוף שלי. קראתי, ניסיתי, לא אמרתי ”לא“ לשום אפשרות שהובאה בפני. פתחתי את הדלתות לידע חדש ובדקתי אותו על עצמי. מצאתי מה הגוף שלי מבקש וצריך כדי להבריא. נכון שקבלתי טיפול ממטפלים, אבל הרבה יותר קבלתי ידע מאנשים שהיה להם הידע . רופאים שידעו על המחלה שהיתה בי וכיצד לטפלה בה, תזונאית חשפה בפני ידע על המרכיבים שהגוף שלי זקוק להם וממה עלי להמנע, אנשים הבקיאים במבנה הנפש שאלו אותי שאלות שגילו לי תבניות והתניות במבנה הפסיכולוגיסטי שלי שאותם הבנתי שעלי לשנות. ועוד כהנה וכהנה. השתמשתי בידע שקבלתי ,נתנו לי אבחנות ומרשמים, תרופות והנחיות לתרגולים, אבל אני זאת שלקחה תרופות, אני התאמנתי, אני תרגלתי. אף אחד לא עשה את זה בשבילי. נכון, לקחתי תרופות. אבל אני החלטתי אילו תרופות אני לוקחת וממה אני נמנעת. אני השתמשתי במדע, בשיקול דעת , מתוך ידע וגם מתוך מוטיבציה עצומה לחיות. מתוך כוונה לחיות. 

אני חקרתי, אני למדתי, אני תרגלתי, אני קבלתי החלטות. אני הייתי המבוגר הנבון והאחראי. זו הברייה שנבראה בתוכי , זו הברייה שהבריאה אותי.

כל יום הוא בראשית. כל יום הוא חדש למצוא ולגלות מה המגבלות של היום מאפשרות לך. מליוני אנשים בטקסס חשבו שהחיים שלהם בטוחים. וכעת נותרו חסרי כל ומוכי טראומה קשה. מי מהם יחיה, באמת יחיה, יקום בבוקר, יתמלא בחיוניות , יצחק, יבכה, ייצור , ייקח את הילדים לגן וכדומה, הם אלו שיגידו, אוקי, מה המרכיבים של החיים שלי עכשו? איזו עוגה אני יכול לאפות ממרכיבים אלו? יברא לעצמו את חייו מחדש. יהיה אדם חדש ממה שהיה אתמול. ויש כאן ביולוגיה, אבל גם יש כאן מרכיבים הרבה יותר עמומים- כמו תקווה, אמונה, קבלה, רצון. שמשפיעים עלינו הרבה יותר ,בעיני , מהחומר בעצמו. יש כאלו שיקראו לזאת חוסן, וחוסן מתפתח כמו שריר, יש כאלו שיקראו לכך תפילה. you name it. המדע לא ידע להבריא אותם. ידע לבנות להם בתים חדשים, וכבישים , ואולי גם יעזור להם בטיפולים פסיכולוגיים כאלו ואחרים. אבל לרובם, מה שיבריא אותם מהטראומה הזאת , זה הרצון שלהם לחיות , הפעולות והאחריות שהם יקחו על בריאת חייהם מחדש. להתחיל מבראשית. פתאום אני רואה, שבתוך התמונה שבראש הפוסט מופיעה גם המילה ”בראשית“ שגם בתוכה יש את השורש ב.ר.א. 

האדם לא ידע לחזות את גודל האסון בטקסס, וגם אם ידע, לא יכל למנוע אותו. הבריאה חזקה מאיתנו. גדולה מאיתנו. כמה שנחקור ונלמד , נגלה עוד ועוד חוקים על פיהם היא פועלת . גילוי חוק הכובד לימד אותנו להטיס מטוסים. לא התגברנו עליו, אבל למדנו איך להשתמש בו. עם הזמן נגלה עוד איך פועלים עוד חוקים פיזיקלים, מדעיים, הפועלים עלינו, אבל לא נוכל לבטלם. אבל לחיות לפיהם יביא הרבה יותר מזור לבני האדם. ולחיות לפיהם זה להבין שלמערך הבריאה הזה יש חוקיות ושיווי משקל, שכשהוא מופר, היא משתוללת, לא כי היא כועסת, אלא כי אחד החוקים שמפעיל אותה הוא התנועה אל עבר שיווי משקל. התנועה אל עבר איזון של המערכת. הוריקן ”הארווי“, לא בא להעניש אותנו, זו בסך הכל תנועה פיזיקלית , תוצאה של כל מיני גורמים בכדור הארץ או בגלקסיה שיצאו משיווי משקל ונעים עכשו בעוצמה, באוטומטיות אפילו, ע“מ להשיב איזון למערכת מחדש. לעולם לא נוכל למנוע את החוק הפיזיקלי הזה מהיקום בו אנו חיים. לכן, אולי כדאי ללמוד אותו לעומק ולהתנהג בהתאם. למשל, לדעתי- לזהם פחות, לנצל את משאבי האנרגיה בענווה ולא בחמדנות וגזל. ועוד ועוד. זהו מדע. מדע שלא מנותק מתפיסה רוחנית. ותפיסה רוחנית היא לא הוקוס פוקוס ומכשפים או אנשי דת המטיפים לתפילה. תפיסה רוחנית היא עבורי, הבנת האחריות והפעולה הנכונה, הנובעת מראייה מאוד ברורה וצלולה את מה העולם בו אנו חיים ומי אנחנו בתוכו. ואנחנו בריות חומריות ופיזיות עלינו פועלים חוקים, הנקראים גם מדע, אבל יש גם מרכיבים אחרים, נסתרים , בתוכנו שלהם גם יש כוח רב. מוטיבציה, היא כוח עצום, אמונה היא כוח עצום.

האמונה , שבכוחי להבריא , נולדה מתוך הידע. לא כי אמרו לי. או כי הבטיחו לי שאם אתפלל אהיה בריאה. אלא , כי אני בדקתי ונוכחתי. כי אני ניסיתי. האמונה נולדה מתוך התבוננות עמוקה, מתוך למידה עצמית, מתוך קריאה בספרים ”מדעיים“ ו“רוחניים“. ככל שטרחתי בניקוי תבניות החשיבה שלי, בפיתוח ראייה נקייה ורחבה , ששמשה אותי להתבוננות ישירה בחוקי הטבע, כך התפתחה בתוכי אמונה. כי ראיתי את פעולות המערכת אליה אני כפופה, העולם הזה וחוקיו, וראיתי את פעולות הגוף שלי וחוקיו. וראיתי שהם עובדים בדיוק אותו הדבר. העולם לימד אותי על גופי וכגופי לימד אותי על העולם. ואם בניו אורלינס מתאוששים עדיין מ“קתרינה“ , סביר להניח שזה מה שיקרה בטקסס. לא משנה כמה זמן זה לוקח. זהו תהליך של הבראה, של בריאה מחודשת. מה שהיה קודם מת והתפוגג, עכשו יש חיים חדשים. 

אדם הפוגש מחלה, אותו הדבר חל גם עליו . הצונאמי הבא עליו הוא תוצאה של חלק ממה שהוא עשה באחריות ישירה (למשל אכל ג‘אנק פוד ועבד 14 שעות ביום במשך 20 שנה) וגם של דברים שאינם תלויים בו, כמו מפעל האסבסט שממוקם 10 ק“מ ממקום מגוריו או האנטנה הסלולרית ששכנו הסכים להתקין במרפסת שלו תמורת בצע כסף. יש תחום לא קטן עליו הוא יכול להשפיע, זו האחריות שהוא לוקח על חייו. לשנות תזונה, לשנות אורח חיים, להתאמן, לווסת מתחים , לתת לעצמו תנאים מתאימים ככל האפשר לבריאותו. ככל שהאחריות שיקח גדולה יותר, ההשפעה שלו תגדל. למשל, לפעול למען סגירת מפעל האסבסט, או הסרת האנטנה. קודם כל מפני שזה בריא יותר עבורו, וגם , כי זה בריא יותר לעולם שבו הוא חי. ובואו לא נכנס לויכוח אם אנטנות סלולריות או אסבסט מסרטנים או לא, זו דוגמא. 

לקחת אחריות על החיים שלי- ללמוד מה תומך בקיום שלי, לפעול בהתאם, ללמוד, לחקור,לשנות את מה שצריך לשנות. זה מתחיל בי, ”רק על עצמי לספר ידעתי“. אבל כשמתחילים, עולם שלם נגלה בפנינו. הפניית תשומת הלב אל עצמי, מגלה לי דברים הקיימים בי שלא ידעתי את על קיומם. והידע החדש הזה עשוי לשנות את התנהגותי בהתאם אליו. הפניית תשומת לב אל העולם בו אני חיה, לחוקיו, למבנה שלו, תגלה לי עליו. תשומת לב היא עוד מרכיב מעורפל ומסתורי שקשה לכמת אותו, אבל השליטה בו מוכיחה שיש לה כוח רב. 

הדבר היפה יותר הוא- שאין דרך אחת להבראה. שאין תרופה גינרית לסרטן. ועוד סוד הוא שמה שחשוב הוא שתהליך החיפוש הוא המעצים את יכולת הריפוי. עצם זה שאני מחפשת את הדרך הייחודית לי מקרבת אותי אל עצמי ואל התרופה.

לקחת אחריות ולשנות בקטנה, קודם כל את עצמי, זו בריאה חדשה, זו ראשית חדשה. ההופכת אותנו , אני מאמינה, לבריות טובות יותר

זו עבורי הבראה. 

 2015  © כל הזכויות  שמורות