Ha Ilanot St 17
kfar ma'as
Israel

0544395748

סיגל ביבר יוגה תרפיה

מהמזרן לחיים

סיגל ביבר

 יוגה תרפיה

 

ביקור שבועי בנמל התעופה

Sigal Bieber

" בואו ננחת" אמרה המורה, בתחילת שיעור היוגה, כשפרשנו את הגוף להרפייה קצרה לפני תחילת העבודה. 

ואני חשבתי לי שזה כל כך יפה, הדימוי הזה- לנחות. נחיתה. מילה שגזורה מהשורש נחת. להביא את עצמי לכאן, לנחות מכל מה שהביא אותי אל השיעור, כל מה שעשיתי עד עכשיו, כל המחשבות , התוכניות, כל מה שמעסיק אותי. לנחות, להתקרקע, לנוח, לחבור אל מה שקורה עכשיו ברגע זה, כאן, על המזרן. 

ואז חשבתי על המילה המראה. הגזורה מהשורש- לראות. לעלות ולראות. 

ועל הענן הרך עליו המראתי התבוננתי מלמעלה על כל ההתנסויות שלי בחיים, גם הטובות וגם על אילו שאנו מכנים רעות- על הטראומות הגדולות של הילדות ושל גיל ההתבגרות, דרך הכישלונות, האובדן והשכול, מה שכיניתי חוסר הצלחה וחוויות מתסכלות וגיליתי שמכל אחת ואחת החוויות הללו למדתי משהו, איך מכל אחת מהן קבלתי ידע ששימש אותי בצורה כזאת או אחרת בחיי.. והגילוי הזה הדהים אותי כל כך. כי גם מה שצרב אותי והכאיב לי הבחנתי איך זה הקנה לי כלים להשתמש בהם לטובתי. כל פעולה , כל התנסות, כל חוויה שהתרחשה עד כה , הינה פרט במרקם של מי שאני היום. אם במודע ואם שלא במודע. 

אחר כך הבחנתי שאני נושאת עמי בתוך ארגז הכלים שלי את כל מה שלמדתי ושירת אותי נאמנה אבל גם פג תוקפו.... מה שהיה טוב לתקופה אחת הפך למשהו מיותר לחלוטין לאחר שנים, אבל לא מנע ממני להמשיך ולשאת אותו בתרמיל שלי. כמה מיותר. 

וזו תמצית של מה שקורה לי על המזרן. אני נוחתת. מרפה, אוספת כוח ואז עובדת, מנקה את כל מה שמאפיל על ההכרה ומכביד עליה, ומתוך הקלות הזאת , ממריאה. כשממריאים , מתבוננים על העולם מלמעלה- תמונה בהירה נפרשת למרגלותינו, תמונה מלאה שמאפשרת להיפרד מכל מה ששירת אותנו ואיננו זקוקים לו יותר. 

כל מה שאנחנו היום, הינו סך כל חיינו עד כה- כמו שמיכת טלאים גדולה הנרקמת תך אחר תך. נדבך אחר נדבך. והשמיכה הזאת פרושה עלינו ומחבקת אותנו כמו האטמוספירה העוטפת את כדור הארץ. ואנחנו נעים בתוכה ותחתיה, לעיתים מנסים לפרוץ דרכה ולעיתים נכנעים לה. 

לנחות, לנוח, להמריא, לראות.... 

"זה עושה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה...." אמר המשורר 

 2015  © כל הזכויות  שמורות