Ha Ilanot St 17
kfar ma'as
Israel

0544395748

סיגל ביבר יוגה תרפיה

מהמזרן לחיים

סיגל ביבר

 יוגה תרפיה

 

תעשי רק מה שאת אוהבת , רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב... (או המסע מ“לא מספיק טובה“ אל עבר השחרור מסבל)

Sigal Bieber

ככל שאני מתבגרת אני מגלה יותר ויותר כמה רבים מאיתנו גדלו בחווית ”לא מספיק טובים“.

לא מספיק חכמים, לא מספיק מוכשרים, יפים... you name it. ועצוב מכך- ממשיכה ללוות אותנו עד היום.

ההוויה הזאת מעצבת את הפעולות שלנו בחיינו, ביום יום שלנו. חלקנו הופכים השגיים ותחרותיים כשדבר לא מצליח לספק אותנו ואנו במירוץ של עוד ועוד, אחרים בקצה השני של המנעד- תבוסתניים, מוותרים בקלות או לא מנסים בכלל. ההוויה הזאת מחלחלת אל תוך כל הפעולות שלנו והרי סך מה שאנו עושים אלו הם חיינו...אין ספור פעמים אני זוכרת שויתרתי לפני שניסיתי בכלל כי לא היה סיכוי בעיני, או לחליפין ניסיתי עד התשת כוחות להיות הכי טובה כל הזמן,וסבלתי מכל רגע במאמץ הזה..

ואם הפעולות שלנו מבטאות את חיינו הווייה זו מהותית לאיכות החיים ומצב שביעות הרצון שלנו.

בילדותי רציתי כל כך ללמוד בתלמה ילין, לא שלחתי אפילו בקשה להירשם , הייתי בטוחה שיש כל כך הרבה ילדים הרבה יותר מוכשרים ממני. טעם ההחמצה ההיא הלך איתי שנים רבות קדימה.

ולחליפין- כמה מאמץ לעתים אני משקיעה בעבודה שעלי להגיש כדי שתהייה מושלמת, שתהייה הכי טובה, או, מציצה למזרן לידי לראות אם השכנה שלי מצליחה לעשות את התנוחה שכה קשה לי בתוכה.

לפני שנה התחלתי ללמוד את הבהגווד גיתה- טכסט יוגי עתיק הפורט שלבים בתהליך אישי והתפתחות רוחנית. אחד הרעיונות החשובים שעולים מתוך הספר ומהדהדים אל מול כתבים יוגיים אחרים הוא הרעיון של תרגול ללא אחיזה בפירות התירגול.

עשה בלי לחשוב על מה יהיו התוצאות. עשה והתכוון להכי טוב שאתה יכול אבל זכור שעל התוצאה יש גורמים משפיעים רבים שאינם תלויים בך. 

בשנה וחצי האחרונות אני מרצה על צמיחה מתוך משבר. בשנה הראשונה למסע הזה מכל הרצאה הייתי יוצאת ומתייסרת- ”את זה שכחתי לומר, לא הצלחתי להעביר את הרעיונות בבהירות“ וכדומה. בזמן האחרון אני מגלה שאיני מתעכבת על מחשבות אלו. ברור לי שהן תופענה, ככה מתוכנתת ההכרה שלי- לבקר את עצמי, לחקור מה לא היה שם. כיום כבר ברור לי שעשיתי את הכי טוב שאני יכולה בזמן נתון . אני מזכירה לעצמי כיום להתפנות ליהנות מהעובדה ששנים רציתי להרצות והנה זה קורה. גם אם לעיתים באים שני אנשים בלבד כדי להקשיב לי או אם בערב מסויים הייתי קצת מבולבלת. מתבוננת בהתנסות מתוך רצון אמיתי ללמוד ולא להלקות את עצמי.

ככל שאני מתרגלת יותר את העשייה ללא השתוקקות לאיך יראו פרותיה או תוצאותיה של העשייה שלי, אני מגלה כמה הווית ”לא מספיק טוב“ נוכחת פחות בחיי. אני מגלה כמה כיף לי לעסוק במה שאני עוסקת כשאני לא מחשבת מה צריך לקרות בסוף או איך התוצאות של העבודה שלי צריכות להראות.

יותר ויותר אני מזכירה לעצמי ליהנות מהפעולות שלי עצמן מבלי להתעסק במה אני רוצה שיקרה אחר כך.

ויותר מכך- פתאום נפתחה בפניי האפשרות לעשות כל מה שבא לי. כי אם לא אכפת לי מה תהיה התוצאה, ולא אכפת לי מה יאמרו עלי או מה אני אומרת על עצמי- הרי שאפשר לעשות הכל. כל מה שבראש שלי.

אם הייתם אומרים לי לפני שנה שבשנה הבאה ארכז קורס בוינגייט ואלמד כל שבוע יוגה ואת חכמת היוגה למורים , הייתי אומרת שאתם הוזים. ההוראה בוינגייט ממש לא היתה בתוכנית. שותפתי ואני רצינו להעביר את הידע שלנו הלאה מתוך אמונה מלאה שמה שאנחנו יודעות היטיב עימנו ויכול להיטיב עם עוד רבים אחרים. וזה מה שהניע אותנו קדימה. ופתאום כמו מעיין מתגבר כל כך הרבה עשייה מבורכת נולדה .

שותפתי המקסימה בדקה אותי בחודשים האחרונים מדי מספר שבועות- ”ואם התוכנית בוינגייט תתבטל עכשו, אחרי שהשקענו כל כך הרבה שעות עבודה , זמן ומאמץ, תתאכזבי?“

ואני עצרתי- לרגע עלתה התשובה האוטומטית- ברור שאתאכזב. ואחרי מספר שניות- עלתה התשובה הנכונה: לא.

ידעתי כבר לומר לעצמי- כנראה שהתנאים עוד לא בשלו, שלא עיבדנו את החומר מספיק. שאנחנו עדיין לא מוכנות

מספיק שאנחנו נהנות מהכתיבה, מהיצירה, מהידיעה שאנחנו בונות תוכנית שיש בה כדי להיטיב עם כל כך הרבה אנשים.

העשייה של מה שאני אוהבת עם הכוונה לעשות זאת כמיטב יכולתי, וההבנה שיכולותיי עשויות להיות מוגבלות, אבל עצם העשייה משפרת אותן (כמו חיזוק של שריר בחדר הכושר)- ממלאות את חיי ביותר פעולות מענגות ומשמחות. שתדלת לעשות רק מה שאני אוהבת וחושבת שיעשה לי טוב... או כמעט.... 

 2015  © כל הזכויות  שמורות