Ha Ilanot St 17
kfar ma'as
Israel

0544395748

סיגל ביבר יוגה תרפיה

מהמזרן לחיים

סיגל ביבר

 יוגה תרפיה

 

גם זה יעבור *

Sigal Bieber

 

לא חייבים לסבול, אמרה לי פעם חמוטל. אפשר לגדול גם בלי סבל.

היא צודקת לא חייבים. אבל לוקח הרבה זמן להבין את זה.

השלב הראשון בהבנה הזאת הוא האבחנה בין כאב לסבל. 

כאב הוא הכיווץ בפעימת החיים שלנו. ראו את תנועת הלב- מתכווץ ומתרחב כדי להזרים דם, להזרים חיים. ראו את תנועת המדוזה. חיים הם פעימה. הזרימה לפנים מחיייבת כיווץ והתרחבות. ללא הכיווץ הזה, אין התקדמות. ואנחנו כל הזמן דוחים את הכיווץ הזה, רוצים רק התרחבות, רק נועם, רק שמחה, רק אושר. אפשרי? יש אדם כזה שלא כואב לו הראש, לא כואבים לו המפרקים מגיל מסויים ומעלה, לא כואב לו הלב? לא חושבת.

לעומת הכאב יש את הסבל. זה כבר משהו אחר- סבל הוא חוויה הכרתית, מנטלית. הוא הפרשנות שלי את המצב, את האירוע. הפרשנות הזו מעוצבת על פי תפיסת עולמנו, מערך האמונות והערכים שלנו. הוא גם חוסר המוכנות שלנו להרגיש את הכאב, הנסיון חסר התכלית לדחות אותו מעלינו. אם למדנו שלהגיע באיחור זה רע כל פעם שהחבר שקבענו איתו יאחר , נכעס, נתעצבן, יתעורר בנו הכיווץ ועימו הסבל. 

כאב הוא תחושה, וטבעה של כל תחושה שהיא זמנית וחולפת. כאב ראש- חולף, כאב פרידה- גם הוא חולף. כל תחושה, רגש, מחשבה, או כל דבר אחר- לא נשאר לעד. וכשאני מבינה את זה ומפסיקה להתנגד לכיווץ שמופיע בתוכי בכל פעם שאני נפגשת עם הפחד שלי, הוא פשוט יחלוף מעצמו.

תנסו. בפעם הבאה כשהלב שלכם מתכווץ כי מישהו עלב בכם, תנו לעצמכם כמה דקות ומקדו את תשומת הלב בכל מה שעולה. מהר מאוד תגלו, שהכיווץ הפנימי, המחנק, הכאב, פשוט חולף מעצמו. אם לא מפריעים לו. התנסות ישירה, קוראים לזה ביוגה. אל תאמינו לי, אמר הבודהה, תנסו בעצמכם. ”נעשה ונשמע“- אמרו בני ישראל למשה במעמד הר סיני. ומה זה ”נעשה ונשמע“ אם לא - נחווה את זה בעצמנו ונלמד מהחוויה האישית שלנו?

לא חייבים לסבול, אבל לכאוב מותר. הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.

יתרה מזאת, תקופות הכאב הללו הן תעלת הלידה שלנו. מאיץ חלקיקים, מאיץ תהליכים. זה כמו ג‘ינס מתקופת הצבא. שהוא קטן ולוחץ על הבטן, ומרמז שהיגיע הזמן לזוג מכנסיים חדש, במידה גדולה יותר. או חולצת הכפתורים המתפקעת. זמן להשלת הנשל, הוא קטן על מידותינו. כואב.

נכון, אפשר לגדול בלי לסבול, אבל אפשר לגדול מהכאב. 

לפני 4 שנים פתחתי את הבלוג הזה. בעיצומו של קורס יוגה תרפיה של מורה אהובה, ציפי נגב. למדנו אז על 4 איכויות הלב ואני התאהבתי במייטרי, maitri, שהפרשנות שנתנה ציפי וגם מורה בודהיסטית אחרת , פמה צ‘ודרון, בספרה ”כשהדברים מתפרקים“ למושג זה הוא חמלה עצמית. האיפשור העצמי הזה להסכים לכל מה שעולה בי ללא ביקורת והלקאה עצמית. לכל כאב פנימי.

אחת ל- 4 שנים מפציע תאריך זה 29/2, יום מותו של בני השני, האהוב כל כך, זהר. ואני כואבת כל יום את געגועיי אליו, אבל לא סובלת יותר.

ומתפעמת מתעלות הלידה שהוא מזמן לי שוב ושוב כדי לגדול עוד ועוד.

לא חייבים לסבול, ומותר, מותר לאהוב.

 

*גם זה יעבור/טונה

https://www.youtube.com/watch?v=3PJmE-ucx_o

 2015  © כל הזכויות  שמורות