Ha Ilanot St 17
kfar ma'as
Israel

0544395748

סיגל ביבר יוגה תרפיה

מהמזרן לחיים

סיגל ביבר

 יוגה תרפיה

 

אדם נופל ממטוס באמצע הלילה....

Sigal Bieber

לפני מספר שנים קנה לי בעלי מתנה ליום הנישואין – צניחה חופשית.

מהרגע שהבנתי שזו המתנה (הפתעה...) כל הדרך במכונית בכיתי מרוב פחד. לא לקפוץ מהמטוס לא היתה אופציה.

הרגע בו עמדתי בפתח המטוס, בהונותיי כפופות מתחת לדופן, וליבי מתפרץ מתוכי באימה שלא ידעתי כמוה כל חיי, חרוט בזיכרוני. ואז הקפיצה. הלב מזנק מבית החזה אל תוך הלוע ומאיים לפרוץ החוצה. ואז שקט. שקט. ענני האימה מתפוגגים לאט לאט ונספגים אל תוך האושר האינסופי הפרוש מתחתי. העולם. יפה כל כך. מושלם כל כך.

רגע הקפיצה מהמטוס הינו רגע בו ויתרתי לחלוטין על השליטה בחיי, תלוייה לחלוטין במדריך הכפות אלי מאחור. מניחה את כל מה שידעתי על כוח הכובד, על נכון ולא נכון, על מה שלמדתי וקופצתי אל משהו אחר וחדש. כמה אמונה צריכה להיות ברגע הזה? לעזוב את המוכר, הבטוח, הידוע, כל הידע שהביא אותי בבטחה והוכיח את עצמו עד הלום.... כמה פחד לעזוב את כל זה? בלתי נתפס כמעט. לא כמעט. בלתי נתפס.

רגע הקפיצה מהמטוס דומה לרגע של משבר. משבר כשמו כן הוא , הוא הרגע בו אתה מתבקש לעזוב את כל מה שאתה יודע , רגע בו כל מה שהיה בחייך מפסיק לעבוד כמו שאתה יודע שהוא אמור לעבוד, וגם, כנראה, לא יעבוד יותר. זה רגע מזוכך של שינוי עמוק. זה יכול להיות רגע של טרנספורמציה. מורתי ציפי נגב הסבה את תשומת ליבי שבמילה שבר טמון גם פירוש אחר- הזנה (ראו ”המשביר לצרכן“). רגע של משבר, בו נוצר בך הסדק או השבר, הוא גם הפתח להזין את עצמך במשהו שלא היה בו עד כה.

בבהגווד גיתה, שירת האל, אחת מהקלאסיקות החשובות בפילוסופיה היוגית עומד הגיבור, ארג'ונה בפתחו של מטוס וירטואלי. הוא עומד בשדה הקרב בין שני המחנות היריבים . עליו לעזוב את כל מה שהוא מכיר, כל ערכיו, הידע הנכון שצבר כל חייו, כל הידע ששירת אותו בחייו . במטפורה הידע הזה מיוצג על ידי מוריו האהובים, בני דודיו עימם גדל, משפחתו, חבריו, הם מסמלים את כל מה שהגיע אליו בחייו, כל מה שהיה נכון ואמתי עד לרגע הזה. כדי לעבור צעד קדימה, אל מעבר למה שידוע, להתקדם לקומה גבוהה יותר. הלוליין צריך לעזוב את הטבעת מאחור ולרגע להשאר תלוי באויר מתוך אמונה שלמה שהטבעת הבאה מתעופפת לקראתו והוא יצליח לתפוס אותה. פחד אלוהים. ארג'ונה צריך לצנוח צניחה חופשית. ואם לא יעשה זאת, מתריע בו קולו של האל מתוכו, קרישנה המורה שהוא גם הרכב שלו, המשרת שלו, יחרב עליו עולמו. כל מה שטרח עליו כל חייו, מילוי תפקידו כלוחם, יקרוס עליו. הרגע בו עליו לממש את תכליתו. תכליתו של לוחם היא ללחום. ואם הוא בוחר שלא ללחום, בוחר שלא להגשים את יעודו, כל מה שהתכונן אליו חיים שלמים, הריהו מטרה לבוז. Dead end. ואל תתפסו דוקא לדימוי הלוחם והמלחמה. חשבו על כל תפקיד בחייכם שהתכוננתם אליו והכנתם את עצמכם אליו, אל רגע האמת , וברגע האמת, אינכם מגשימים את התכלית. לאדם בדרכו הרוחנית, הרגע הזה הוא ללא בחירה. הוא מבין, בעזרת הידע שצבר עד כה שאין מצב לא לקפוץ. אין מצב לא לפעול את הפעולה הנכונה, לממש את כל מה שלמד כדי ליהיות במלואו ברגע זה.

זה הרגע בו אנחנו פוגשים את הפחד במלוא הדרו. במלוא עוצמתו. וברגע שאנחנו קופצים אל תוך טבעת האש, אל תוך הפחד עצמו, מתגלה הסוד במלוא תפארתו.

משבר בחיינו הינו הרגע בו אנחנו מבינים שכל הכלים שיש בידנו שהביאו אותנו עד הלום, לא יעבדו במקרה הזה. הזכיר לי ‏אייל שמש‏ (‏‎Eyal Shemesh‎‏) בהרצאתו בשבת בכנס מורי היוגה משהו שאיינשטיין אמר- אינך יכול לפתור בעייה בכלים עמם נכנסת אליה. עליך למצוא כלים חדשים. משבר הוא הרגע שבו הכלים שלנו נשברו ועלינו למצוא משהו אחר שיוציא אותנו ממנו. וכלים חדשים לוקח זמן לדעת כיצד להשתמש בהם נכונה. חישבו כמה פעמים עליכם להפעיל מכונת כביסה חדשה עד שאתם שולטים במגוון התוכניות. הפחד תפקידו לעצור אותנו מלעשות טעויות שיסכנו את חיינו, שומר עלינו שלא נפגע בעצמנו. אבל הוא גם עוצר אותנו מלהתקדם הלאה. הפחד הזה גם לעולם יהיה שם למלא את תפקידו. אם יש בנו ציפיה שבאיזה שהיא דרך מתי שהוא הוא יפסיק להיות או יעלם, כדאי מאוד לעזוב את הציפיה הזאת. built in במערכת. ככה המערכת שלנותוכננה כדי לשרת אותנו נאמנה בעולם הזה. מה שכן תתפתח זו ההבנה שלא חייבים להקשיב לו. לא בכל רגע. אפשר להרגיש אותו, וכמו כל תחושה או רגש או מחשבה הוא יתפוגג לאחר זמן מה. אין ברירה, אלא להפסיק להקשיב לו. או, ליתר דיוק, להפעיל שיקול דעת ולא להקשיב לו ברגע הנכון. וזו מהותה אמיתית של בחירה. 

טעם החיים במלואו.

ככל שהפחד גדול יותר, עוצמת החיים עצומה יותר. אננדה. BLISS. תקראו לזה איך שתקראו, החיים שווים את זה.

וכמו שהסרטון של וויל סמית אומר כל כך יפה ומצחיק- האושר נמצא מיד מאחורי הפחד, ממש ממש מאחוריו

https://www.facebook.com/themateusz...

תודה ל

Elinor Moran Bar-orian ששתפה את הסרט הזה והזכירה לי.

ומוקדש באהבה רבה ל

Eynat Dorfan Bitton בית הספר ליוגה אינטגרטיבית - ציפי נגב ו Shahaf Eshel Zamir Liat Yaron

על מקומכן ומילותיכן ברב השיח בכנס מורי היוגה של ארגון מורי היוגה בישראל שהיה בשבת 6/5/17

 

ושירה הנפלא של רביקוביץ, שאולי אינו מדבר על bliss, אבל מדבר על חמלה. ולמה אנו זקוקים יותר מכל מאשר חמלה? במיוחד ברגעים שכאלו.....

לא תתכן אננדה, bliss, אושר אמיתי, חיים אמיתיים , אם לא תתפתח בתוכנו חמלה maitri.

 2015  © כל הזכויות  שמורות